מי מאושר?

"אחד כזה שאפילו שילבש כל חייו בגד אחד, יסתכלו עליו ויגידו, איזה אדם מיוחד הוא, אייך שהוא  משתנה מיום ליום והשינוי הזה הוא הבגד החדש שלו"
על זה נכתב המשפט, "האדם השבע רצון שאיננו בעל רכוש כלל, הוא אדון העולם",
בדומה ל-"מי הוא עשיר השמח בחלקו" ואפילו יותר, בזה שהעושר שלו הוא בערכים המשחררים אותו מהאגו, ובזה הוא נעשה אדון עולם.

מה הם אותם הערכים?
ראשית, כדי להתמלא בהם עלינו להחליף את שיטת המילוי שלנו, שנתחיל להתמלא לא מזה שאני מקבל אלא מזה שאני נותן. כי מנתינה ניתן להתמלא בצורה בלתי מוגבלת. למלאות את כולם אני יכול בכל דבר, אפילו סתם ביחס שלי להתייחס אליהם, לאהוב אותם, לחייך אליהם, במקום לקנות להם כל מיני דברים שממלאים את הבית מתנות שלא צריך.
אני דואג לספק להם  ערכים, כגון מצב רוח טוב, כבוד לדעה שלהם,  גם אם היא לא שלי. חשיבות הקשר בינינו ושנחזיק אותו מעל לכול המחלקות בינינו.
זו "קניה" מסוג חדש. סוג של השקעה שמבטיחה וויתורים לזולת. היום  היא כבר הכרחית מפני שהגענו בהתפתחות החברה האנושית למצב שכולנו חייבים להיות מקושרים בקשר טוב

מה זה להיות מקושר בקשר טוב?
קשר הבונה  חברה ערכית, טובה ובריאה שבה כולנו מתייחסים בצורה יפה האחד לשני, ונמצאים בקשר טוב זה לזה ומפתחים יחד את שיטת המילוי החדשה באהבה כי זה מה שהגוף צריך באמת. מערכת יחסים זו אינה מאפשרת להתמלא בזבל שמישהו אחר דוחף כי הוא רוצה להרוויח עלינו. האהבה הזו היא נתינה ללא הגבלה [נצחית] שממנה אנחנו מתמלאים סיפוק מלא. והיא זו שמחליפה את ה”אהבה" מהקבלה לעצמנו שהגוף מגביל אותה [מוות]
בחברה כזו ברור שלא מזלזלים האחד בשני, לא הורסים את הסביבה, לא מכסים בזבל כול חלקה טובה, שומרים על האקולוגיה וכן הלאה. כי אם אני עושה את זה למען הזולת, אז ברור שגם לעצמי אני משתמש במה שהכי בריא , הכי טוב, והכי פשוט.
למה "רכוש" נצחי, לא נעלם?
הוא לא יכול להיעלם בגלל שהוא אינו נרכש באגו של אף אחד בשביל עצמו. ולכן אף אחד לא יכול לקחת אותו ממנו. אם רכשתי יחס יפה ז"א שנתתי יחס טוב לזולת הוא כבר נמצא אצלי ואצלו ביחד. אנחנו לא מדברים על חפצים אלא על רכישת יחסים בינינו.. אם אני נותן לשני יחס טוב, זה כבר נמצא ולא נעלם לעולם.
היום כבר הרבה אנשים מתחילים לראות שיחס טוב שנתנו בחיים לאחרים, זה נשאר.
ואיך אפשר להגיע לכזו מערכת יחסים?
זה כבר עניין של חינוך, את זה מלמדת חכמת הקבלה. כאן אנחנו כבר צריכים ללמוד עבודה בקבוצה העוברת אימון מיוחד, שבו מתרגלים ללא צורך בחפצים גשמיים  בניית יחס טוב לזולת. בזה שאני ממלא את עצמי וממלא את הזולת כולנו רוכשים כך את אותה הרגשה שנתינה עולה בחשיבותה על הקבלה.
אותה קבוצה שמממשת בתוכה יחס טוב לאחר, בונה בין חבריה מערכת בלתי מוגבלת של נתינה שמביאה למינימליזם אמיתי של אותם הנכסים האגואיסטים  שהחשבנו עד היום. בצורה זו מערכת היחסים המתגלה ביניהם מעלה אותם מדרגה לחיים חדשים.

פורסם בקטגוריה אירוע. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *